הצילו את מפרץ אילת

מאת מיקי גור

המצב האקולוגי בצפון אילת עגום ביותר.

החופים מזדהמים, מי הים הולכים ומעכירים, השוניות מדלדלות, האלמוגים גוועים, מספר הדגים פוחת ובעלי חיים נעלמים ונכחדים.

הסיבות להידרדרות חמורה זו ידועות לכל:

בירת אלמוגים וגרימת נזק במזיד או בשוגג על ידי התיירים הרבים הצוללים בים.

הזרמת עפר אל תוך המים בעת ביצוע עבודות פיתוח.

הצפת הים מי ביוב בגין ליקויים במערכת הניכוז העירונית.

הזרמת רעלים מספינות העוגנות במדינה.

הרחפת פוספטים והסעתם ברוח אל הים בעת העמסתם בנמל אילת ועוד.

באחרונה התווסף לרשימה מפגע סביבתי חמור ההולך ומתעצם בשנים האחרונות בדמות פיתוח חקלאות ימית בקרבת שונויות האלמוגים.

חקלאות זו מתבססת על גידול דגים מסוג דניס או לבדק, הזרים לבית הגידול הטבעי במפרץ אילת. מאות טונות של דגים בתוך כלובים הוצבו בים.

בשלהי שנת 99' חברו חמישה-עשר מבכירי המדענים בישראל והתריעו על המפגעים הקשים של כלובי הדגים. דו"ח המדענים הוגש לשדה לאיכות הסביבה.

גם רשות הטבע והגנים פירסמה חוות דעת מפורטת הקובעת כי הכלובים מהווים מוקד להתפשטות מחלות דגים ומוקד להיצף של חומרי דשן המפרים את האיזון האקולוגי ומכחידים מינים רגישים של בעלי חיים.

החברה להגנת הטבע יצאה בקריאה פומבית לציבור להטיל חרם צרכנים על דגי דניס שמקורם בכלובים שהוצבו במפרץ אילת.

כדי להבין את חומרת הבעיה אין צורך בהשכלה מדעית. די לצלול לכמה דקות באזור הכלובים לראות את המים העכורים ולצפות במרבדי האצות המכסים את קרקעית הים מתחת לכלובים.

ראוי להדגיש, כי כבר בעת הצבת כלובי הדגים הראשונים לפני כעשר שנים היתה מודעות לנזקים האקולוגיים של שיטת גידול זו. לפי כך הוחלט כי גידול דגים בכלובים יתבצע באופן זמני בלבד ובכמות מוגבלת ומבוקרת, עד שתפותח טכנולוגיה לגידול דגים אלה בבריכות שבסיסן ביבשה.

אלא שלמרות כל ההצהרות החגיגיות לא הושקעו המאמצים הנחוצים לפיתוח חלופה נאותה לכלובים, ובה בעת זכו דגי הדניס להצלחה קולינרית וכלכלית, שהגבירה את רצונם של המגדלים להוסיף עוד ועוד כלובים לגידול דגים בים סוף.

באיטליה ובמדינות נוספות מגדלים את דגי הדניס בבריכות, וגם חקלאי ישראל חייבים לפעול בשיטה זו.

כשם שמסבסדים את מחירי המים לחקלאות היבשתית מן הראוי לסבסד את התשומות הכרוכות בגידול דגים בבריכות, ובלבד שגידול הדגים בכלובים ייפסק בהקדם האפשרי ובטרם יהיה מאוחר מדי.

על רקע כל אלה ראוי לתהות על פשרה של ידיעה קטנה, שהתפרסמה בעמודים הפנימיים של העיתונים בתום ביקורו של מלך ירדן באילת, ולפיה ראש ממשלת ישראל נעתר לבקשתו של מלך ירדן להושיט לירדן סיוע בתחום החקלאות הימית.

הייתכן כי ראש ההמשלה לא עודכן על ידי המשרד לאיכות הסביבה בדבר הסכנה שתאיים על מפרץ אילת- עקבה, אם יחדירו לים סוף מאות טונות נוספות של דגים בכלובים? הייתכן ששני ראשי המדינות אינם מודעים למצבו ההולך ומידרדר של מפרץ אילת- עקבה?

גם לישראל וגם לירדן קילומטרים ספורים של חופים ושוניות אלמוגים בים סוף.

האינטרס העליון של שתי המדינות הוא לשמור על צלילות הים ולהגן על אוצרות הטבע הטמונים בו.

ראשי המדינות חייבים למנוע במידת האפשר פיתוח כלכלי המזיק למשאבי הטבע ולפעול יחד לסילוק המפגעים על המפרץ.